שאלה
שלו כבוד הרב.
אני, כמו כל אדם אני מניח, חוטא, ואז אחר כך כך אני חוזר בתשובה.
אני יודע שבתשובה בעזיבת החטא ובקבלה לעתיד צריך להבטיח שאני לא אחטא יותר, אבל אני לא מצליח! כל פעם אני נכשל שוב, ואפילו לפעמים באותו הדבר! 3 שאלות: 1.איך אני יכול לא לחטוא יותר באותם חטאים שחטאתי בהם כבר ובכלל לא לחטוא יותר.
2. האם ה' בכלל כבר מקשיב לי וסולח אפילו שאני חוטא כל כך הרבה?
3. אני מרגיש לפעמים שהתשובה שלי לא מספיק כנה ועמוקה, יש בזה בעיה? ואם כן, איך אני יכול להרגיש שהתשובה שלי באמת התקבלה לפני ה'?
תודה, יוסף
תשובה
שלום וברכה
האם אני רשאי להציע לך דרך אחרת לגמרי.
לא להתחיל ב"אני...חוטא".
להתחיל ב"אני, כמו כל אדם אני מניח, רוצה לעשות טוב. עושה דברים טובים. מתקדם".
ואז "אני, כמו כל אדם אני מניח, חוטא, ואז אחר כך כך אני חוזר בתשובה".
והחזרה שלי בתשובה היא חזרה אמיתית. אם אני לא יכול להבטיח שלא אחטא יותר – אני לא מבטיח שלא אחטא יותר. אבל אני כן יכול להבטיח שאתאמץ, שאתחיל את הדרך מחדש, שאם אפול – אקום, ואנסה שוב. אני כן יכול להציב לי תמרורים בדרך, שיעזרו לי לא ליפול מחדש, ולקבל על עצמי להתקדם אט אט.
וכך להתקדם כל הזמן. לחיות בעולם התיקון.
ממורי ורבי הרב עמיטל זצ"ל למדתי שבעבודה רוחנית אין פטנטים (https://www.tzohar.org.il/?p=1591).
וממקורות רבים אנו למדים כי הקב"ה פותח יד לדופקים בתשובה, ולאלה שמנסים להתקדם כל הזמן.
יסוד הדברים אפוא הוא לקבל על עצמך לעבור בתפיסת העולם שלך לעולם התיקון וההתקדמות המתמדת. דרך זו היא שאותה לימד ריבונו של עולם בתורתו.
כל טוב ושמחה גדולה